החלטה בתיק רע"פ 7394/04

           בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת סביונה רוט-לוי), אשר קיבל את ערעור המדינה על גזר דין שהוטל על המבקש על ידי בית המשפט לתעבורה ברמלה (השופט הדר אבינועם).

           המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה, על יסוד הודייתו, בנהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח וללא רישיון רכב. על אף שנגד המבקש היה תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר הפעלה של שמונה חודשים בגין עבירה זהה, החליט בית המשפט לתעבורה להעניק לו הזדמנות נוספת, נמנע מלהפעיל את עונש המאסר המותנה והאריך את תקופת התנאי למשך שנתיים נוספות. בנוסף, פסל בית המשפט לתעבורה את המבקש מלקבל רישיון נהיגה משך 10 חודשים, וכן גזר עליו פסילה על תנאי של 6 חודשים למשך שנתיים וקנס בסך 1,000 ש"ח.

           המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור והפעיל נגד המבקש את עונש המאסר המותנה. בית המשפט המחוזי נימק את הפעלת המאסר המותנה, בכך שלחובת המבקש 20 הרשעות קודמות בעבירות דומות כאשר בכל התקופה אין בידו המבקש רישיון נהיגה. המבקש אף ריצה בעבר עונש מאסר בגין נהיגה ללא רישיון, דבר שלא מנע ממנו לשוב ולבצע אותה העבירה.

           בבקשתו מעלה המבקש שתי טענות. האחת, היא כי לא ידע על הגשת הערעור ועל כן לא הייתה לו הזדמנות למנות לעצמו סנגור. לטענת המבקש ביום הדיון הוא הגיע לבית המשפט כאשר הוא סבור כי מדובר בדיון בתיק הוצאה לפועל. טענתנו השנייה היא כנגד חומרת העונש שהושת עליו.

           המדינה מתנגדת לבקשה. לטענתה אישור המסירה מלמד כי ההזמנה למשפט נמסה לאימו של המבקש שבוע ימים לפני מועד הדיון ועל כן הוא היה אמור לדעת באיזה דיון מדובר ולהכין הגנתו בעוד מועד. לטענת המשיבה, כבר נקבע על ידי בית משפט זה שהעדר ייצוג, במקום שאין חובת ייצוג, אינה עילה למתן רשות ערעור. לעניין חומרת העונש, טוענת המשיבה, כי הבקשה אינה עומדת במבחנים של מתן רשות ערעור. גם לגופו של עניין, העונש שהוטל על המבקש בבית המשפט המחוזי אינו חמור כלל ועיקר.

           דין הבקשה להידחות.

           כבר נפסק על ידי בית משפט זה, כי רשות ערעור בערכאה שלישית לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית (משפטית או ציבורית), החורגת מגדר עיננו הישיר של המבקש (רע"פ 227/04 מכלוף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 2632/04 ספידי ליין תעשיות נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

           הבקשה הנוכחית אינה מעלה שאלות כאלה. אישור המסירה שצורף לתשובתה של המשיבה (נספח ו') מלמד כי ביום 28.6.04, שבוע ימים לפני הדיון, נמסר הזימון לדיון לאימו של המשיב, ולא הייתה כל מניעה מלפני המשיב להתכונן לדיון. לעניין טענת היעדר הייצוג, כבר נקבע, כי זו אינה מצדיקה, במקרים בהם אין חובת ייצוג,  דיון בגלגול שלישי (רע"פ 4033/04 אליאס אנואר נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם), 1592; רע"פ 997/99 דוד ארבץ נ' מדינת ישראל, (לא פורסם)). מה גם שבתחילת הדיון בבית המשפט המחוזי המבקש היה מיוצג על ידי עורך דין, אך זה התפטר מהייצוג, באישור בית המשפט, בשל כך שהמבקש ניתק עמו קשר. הטענות בדבר חומרת העונש, בכלל זה, הפעלת המאסר המותנה, אף הן אינן מצדיקות, בהיעדר נסיבות חריגות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה, דיון בגלגול שלישי (רע"פ 3590/04 דני (אדוארד) נטף נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 1454; רע"פ 8571/02 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(4), 429).

           אף לגופו של עניין אני סבור כי לאור ההרשעות הקודמות הרבות של העורר בנהיגה ללא רישיון, בכללן הרשעה אחת בגינה נגזר עליו מאסר בפועל ומאסר מותנה, שרק חודש אחד לאחריה הוא נתפס כשהוא מבצע את העבירה נשוא ההרשעה הנוכחית, ובהתחשב במנהג שסיגל לעצמו המבקש - לנהוג ללא רישיון - הייתה הצדקה מלאה להפעלת המאסר המותנה.

           הבקשה לרשות ערעור נדחית.

           ניתנה היום, ד' בכסלו תשס"ה (17.11.2004).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: